ד"ר רפי דודזון , מרכז מיח"ם , הציע לי , להנחות את כתיבת הספר המשותף לאנשי מיח"ם בהמשך לקול קורא שנשלח ממכון מופ"ת . עבודתי והכשרתי כמרצה וחוקר במכללת קיי ובאוניברסיטת בן-גוריון בתחומים של חשיבה , מחשב , והוראה ולמידה סיפקו לי את הזרז ואת העניין להיענות לאתגר למרות החששות הכבדים שליוו אותי , כמי שזו לו התנסות ראשונית בהנחיה של כתיבה משותפת . במבט לאחור , אין ספק שתהליך ההנחיה והליווי של הכתיבה זימן לי חוויית למידה מיוחדת במינה , שספק אם הייתה נקרית בדרכי בסיטואציה אחרת . כבר מתחילת הדרך החלטתי שהחשיבה שלי כמנחה של הכתיבה בנוגע לאיך ומה לעשות תהיה מלווה בתהליך דינמי של היכרות ולמידה עם כל כותב בנפרד , ועם הקבוצה כולה יחד . בעקבות היכרות זו , ואולי גם בהתאם לאני המאמין הפדגוגי שלי , אימצתי גישת הנחיה שעיקרה לעודד כל אחד מן הכותבים להביע עד כמה שאפשר את הקול האישי שלו ואת הדרך הייחודית שלו . עם זאת , ובמקביל , גיבשנו את ההסכמה לעודד גם יצירה ובנייה של שפת ביטוי משותפת , שתייצג את היחד ואת הייחוד של קבוצת מיח"ם . לשמחתי , עקרונות מנחים אלו חיברו בין כל הכותבים , וניסינו לשמר ולטפח אותם במסג...
אל הספר