אחת הבעיות המסעירות , שהעסיקה את קוראי הספרות בעולם וגם את הסופרים עצמם במיפנה המאה העשרים , היתד . בעיית המוסר שבאמנות . הבעיה נתפלגה לשתיים : כלום ייתכן שהסופר יהיה הוא עצמו מושחת בחייו הפרטיים וכלום הספרות עצמה יכולה לסבול אלמנטים בלתי מוסריים ? ואפילו נאמר שאינה חייבת לחנך למידות טובות דווקא , האם מותר לה להשפיע השפעה אנטי מוסרית ? וכלום עצם היסוד הבלתי מוסרי אינו חותר תחת האמנות עצמה ? הבעיה נתעוררה בתודעה הספרותית של אירופה עם גילויי שחיתות מוסרית בחייו האישיים של ביירון , עם השפעתה הגוברת של שירת בודלר על משוררי צרפת בסוף המאה , שכמה מהם ודאי לא הצטיינו באורח חייהם המוסרי למופת ( רימבו , ורלן , ( ביחוד עם התדהמה שחיכתה את העולם לרגל משפטו של אוסקר ויילד , ובעיקר לאחר פרסום ספרו "ממעמקים . " נבצר מפרישמן , הסמוך אל ספרות אירופה בלשונותיה הראשיות , שלא לנקוט עמדה כלפי בעיה מסעירה זו . הנה יצאה מהדורה שלמה של שירי בודלר " ) פרחי הרוע , ( " בלי ההשמטות שנגזרו על ידי בית המשפט בחיי המשורר —וכיצד לא יטעים את טעמם המיוחד במינו , לקורא העברי ? או — התחולל ה"סקנדאל" הגדול בחיי אוסקר ויי...
אל הספר