פתיחה אירועי עקירת גוש קטיף והריסת הבתים בעמונה והשתתפותם הפעילה של בני נוער במאבק כנגדם עוררו לא מעט שאלות בנושא יחסי הורים וילדים . אחת התופעות הבולטות הייתה , שהנוער עמס על שכמו את משא המאבק נגד העקירה , וההורים נותרו מאחור . יש הורים שעודדו את ילדיהם להשתתף , ויש הורים שהתנגדו לכך . הצעירים לא תמיד נשמעו לדברי הוריהם , וההורים לא תמיד העזו לומר את דעתם המלאה בגלוי . גם לאחר המאבק נוצרו מתחים . ביום העצמאות תשס"ז היו לא מעט בתים שבהם סברו ההורים שמן הראוי להמשיך ולחגוג את יום העצמאות כבעבר וילדיהם התנגדו לכך . לדעת ההורים , ראיית העולם שלהם רחבה יותר , ויש להם פרספקטיבה המקיפה פרק היסטורי ארוך ומשמעותי יותר , בשעה שהנוער ממוקד , מטבע הדברים , בהווה הקרוב . לדעת בני הנוער , לעומת זאת , ההורים התברגנו ואיבדו את הלהט והמסירות שהזינו אותם בעבר , ואשר מזינים את בני הנוער כיום . בעקבות אירועים אלו עלו על הפרק שלל שאלות הלכתיות , מוסריות וחינוכיות מעשיות . והרי מבחר מן השאלות הללו : . 1 האם בן ובת חייבים להישמע להוראות הוריהם כאשר הן מנוגדות לצו מצפונם ? . 2 האם הבנים והבנות אמורים לקבוע א...
אל הספר