על העיר יונים עפות , כל T ימי T שטים ? T ביחד י , אור , עךים ומךצפות , זרוע מניפה מטפחת - - ומפלת ליל נתכת - - < ןדוני האדונים ! גוף נופל על אךמותיך ... על העיר עפות יונים . ( נתן אלתרמן , "תיבת הזמרה נפרדת ( " יהירותו של עוזיהו ומראה הממלכה המנוכרת והמשתלטת על סביבותיה הביאה את ישעיהו לחזון נבואי מרחיק לכת , שהגיע עד כדי ייאוש ממלך בשר ודם . אם עוזיהו הטוב והישר , מגדולי המלכים ביהודה , הדומה בכל מפעליו לשלמה המלך , היה נגוע בחטא הגאווה , איזו תקווה יש עוד ממלך בשר ודם ? אם הכיבוש המרהיב שהחזיר לירושלים את עוצמתה וחוסנה הוליד דור מנוכר לבריות ולחסרי ההגנה , מה ערך יש בו ? זהו השלב שבו התעצמה אצל ישעיהו התודעה שהחזירה אותו לימי אבי הנביאים , שמואל . אותה תודעה המבקשת לייצר עם צנוע , מודע לזמניותו ומוגבלותו , חי כגר בארץ ולא כאדון ופועל בכל
אל הספר