עד עתה הודגמו מקרים בהם הוראת המילה ומשמעותה סייעו בעיצוב יחסי מידה כנגד מידה . עתה יודגמו מקרים בהם בעזרת המילים נוצרות תבניות קבועות , המעצבות זיקת מידה כנגד מידה בין מעשה וגמולו . אדגים זאת בעזרת מילים מנחות ומוטיב מקשר . . 106 יש לציין שהשורש אח"ז מופיע בספר יהושע חמש פעמים בלבד , ורק בשתי פעמים אלו בסיפורי שמשון . קשרים לשוניים נוספים בין שתי הסצנות הללו מניתי בעמ' 66 ובעמי . 75 . 107 קרנשאו נתן דעתו לחשיבות הניגוד בין הפעלים עלה-ירד בסיפורי שמשון , והניח אף הוא שהמספר משתמש בפעלים אלו לא רק בשל הצרכים הגאוגרפיים אלא גם בשל המסרים הסימבוליים . ברם דבריו נשארו במישור התאורטי ולא ירדו לפרטי המסרים . ראה : קרנשאו , עמ' . 55 גם רוזנסון , שהקדיש מאמר שלם לפעלים עלה-ירד בסיפורי שמשון , לא העיר על המידה כנגד מידה שהוזכרה לעיל . . 108 יצוינו צמדי מילים נוספים היוצרים זיקת מידה כנגד מידה שנזכרו בספר : 'הכה ' - ' נגף' ( עמ' ;( 182 'חזק ' - ' אמץ' ( עמ' ;( 192 ' סוס ' - ' פרד' ( עמ' . ( 198 פעמים רבות נעזר המספר המקראי באמצעי הספרותי 'מילה מנחה 109 , ' על מנת לבנות זיקת מידה כנגד מידה בין מע...
אל הספר