כל סיפור מכיל בדרך כלל שלושה גורמים : דמויות , זמן ומרחב . לשני הגורמים הראשונים - הדמויות והזמן , הקדישו חוקרי הספרות והמקרא תשומת לב רבה . אך ממד המרחב נשאר בשוליים המחקריים של חקר הספרות בכלל , 47 והדבר נכון גם ביחס לחקר הספרותי של המקרא . חלק מהחוקרים שעסקו בסקירה כללית של הסיפור המקראי , התעלמו לחלוטין מממד המרחב בסיפור . חלקם אזכר את המרחב בצורה כללית ומקוצרת , ורק מעטים הרחיבו בעניין זה . . 46 במחקר קיים חוסר בהירות לגבי ההבדל בין 'מקום' לבין 'מרחב , ' ולגבי הגדרות שני המושגים . חוקרים שונים משתמשים לחלופין בשניהם . איעזר בהגדרותיו של י' אבן ואגדיר מרחב כמושג כללי , מקיף , מופשט המכיל בתוכו מקומות מוגדרים . ראה : אבן , 1979 עמ' . 153 המרחב בסיפור עשוי לעתים להיות מתואר בצורה ישירה על ידי המספר . ברם בסיפור המקראי נבנה המרחב בדרך כלל בעזרת תיאור התנועה של הדמויות ממקום למקום . . 47 בהתייחס לחקר הספרות בכלל ראה : "הספרות היא בעיקרו של דבר אמנות של זמן ... הדומינאנטיות של גורם הזמן בארגון הטקסט הספרותי נשארת עדיין עובדה שאין עוררין עליה . קיומו של המרחב נדחק לאיזו קרן זווית ... חוס...
אל הספר