מהתובנות העולות בשער זה מתקבלת תמונה שונה לחלוטין מזו שסימון מציג בנתחו את עקדת יצחק : ברכת אברהם לצאצאיו לדורותיהם היא , במידה רבה , ברכת הניגודים . היכולת המופלאה לצרף כוחות נפש קוטביים וערכים מנוגדים לשלמות דיאלקטית , התואמת הן את ריבוי הפנים שבהוויה האנושית והן את התביעה המקראית לגבור על הניגודים ולחשל מהם תורת חיים דתית-מוסרית . ( תשס״ב : . 46-45 ההדגשה היא במקור , י״ע ) מהדברים שתיארתי בשער זה עולה כי הקיום האנושי אכן רווי בערכים מנוגדים או ב'סתירות חלשות . ' לאדם יש “ כוחות נפש קוטביים״ , והוא מסוגל להשתעבד או להתמכר , אלא ששהסברה החז״ליתש לא תובעת לבטל את הניגודים . האדם נדרש להתגבר על הנטייה האלילית ללכת שבי אחרי מי מאותם הניגודים , לרבות התגברות על הרצון ב״שלמות דיאלקטית״ הגליאנית ( נטייה נוצרית מהותית ) אשר מצמצמת את חירותו . קיום מתוך חירות כולל בהכרח ' סתירות חלשות , ' כאלו שאי-אפשר להתגבר עליהן ולבטלן . לו הדבר היה אפשרי , המשמעות היא קיום ' אידאלי' שאין בו חירות ( ראו בשער הראשון ובדיון לעיל בנושא החירות . ( חירות האדם תובענית עד אין קץ דווקא משום שהיא מונעת מהאדם את האפ...
אל הספר