פתיחה כפי שהראיתי לעיל , יש שני ביטויים מובהקים לחירות האדם . הביטוי האחד הוא מידת ' שליטתו' הדינמית במנגנונים המניעים אותו . הביטוי האחר והמשמעותי יותר הוא יכולתו לבחור מערכת חוקים ( או מצוות ) אשר יוכלו להעניק לו ( לדעתו ) משמעות קיומית חשובה ביותר , כזו שבגינה הוא יהיה מוכן אף לסכן את חייו . את מערכת החוקים המחייבת הזו הוא יעדיף על פני מערכות ערכים אחרות . העדפה זו מבטאת את העובדה שאף כי חייו הפיזיים של האדם חשובים מאוד עבורו , הם לא היו לערך מוחלט או עליון . הוא יהיה מוכן להגן על אותה מערכת הערכים , ולעתים – ורצוי שאלו יהיו נדירות ככל האפשר – אפילו יסכן עבורה את חייו ואת חיי היקרים לו ביותר . בדרך זו הוא יבטא את נאמנותו למערכת הערכים אשר מעניקה לו משמעות , משמעות החורגת מקיומו הפיזי . ללא משמעות כזו אזי כל אימת שיהיה עליו להתמודד עם קשיים בקיום מערכת הערכים אשר בחר בה , הוא יעדיף לוותר על מערכת הערכים ויבחר בנוחות האישית שלו . בחירה כזו תבטא חוסר רצינות שלו : לא ייתכן כי הוא ייכנע לדחפים וליצרים המתעוררים בו ( ספונטנית , כתוצאה מגירויים , ( אם המטרה שלפניו קשה להשגה . כניעה לנוחות ...
אל הספר