כיצד יסייעו לנו מושגים מתחום התאטרון להיטיב להבין את האינטראקציות הקיימות בחדרי המורים ? כיצד תתרום התפיסה הדרמטית של ' קונבנציות' להבנה רחבה יותר של הנורמות המקובלות בחדרי המורים ? האם ' קתרזיס' כמושג דרמטי מאיר באור חדש את הגיבוש החברתי בחדרי המורים , ואם כן – מה תפקידו בהתפתחות קהילת המורים ? אנו נוטות לחשוב שראיית המורים כ"שחקנים" בכיתותיהם עלולה לעמוד בסתירה להוראה האותנטית , שכן מי ישמשו אז כצופים ? האם גם תלמידים הם שחקנים במחזה הנפרס מול עינינו ? מי אמור לחבר את התסריט ? והחשוב מכול , מתי מסתיים המחזה ומתחילה החשיבה עליו ? לפיכך במקום לראות את המורה בכיתתו או בחדר המורים כשחקן בהצגה , אנו מציעות להשתמש במסגרות דרמטיות מסוימות ובמושגים מתחום התאטרון שירחיבו את יכולותינו לפרש את התופעות החינוכיות מבלי לכלוא אותן באנלוגיה ( מורה-שחקן ) פרשנית מטעה ( שינמן , . ( 1995 ניסינו להשתמש בלשון הדרמה והתאטרון על מנת להגדיל את טווח הכלים שבעזרתם נעשה ניתוח חברתי של החיים המקצועיים של המורים , כמו גם כדי להבין אחדים מן האירועים המתרחשים בחדר המורים מפרספקטיבה פרשנית ייחודית שלא נעשה בה שימוש...
אל הספר