במיפגש השני במישורית השתתפו ארבעה צעירים - רחמים , יונה , פנחס ולוי - המנסים לפתח אלטרנאטיבות מספקות יותר עבור מישורית בעתיד . השיחה נסבה תחילה על היחס המפלה של המוסדות המיישבים בתחילת דרכו של היישוב . מכאן עברו המשתתפים לדון בסיבות למעמדם הנחות של המזרחים בישראל , ובאפשרויות לשינוי . עיקרו של הדיון - האם יבוא השינוי כתוצאה מחיזוק הדימוי העצמי הירוד של המזרחים , או כתוצאה משינוי מיבני מקיף של החברה הישראלית . במהלך הדיון עולות דוגמאות שונות של אי שוויון ואפלייה עדתית , וכן שאלות של התארגנות ומנהיגות עדתית . רחמים : מה אומרים כל אותם אנשים שהיו אחראים ליישוב מישורית ? "תראו , אנחנו בעלייה הגדולה לא חשבנו על מה יקרה לטווח ארוך , אנחנו חשבנו לטווח הקצר , יישבנו היכן שיש עבודה . " וזה נבון - איזור '' מרכזית" היה מקום משווע לידיים עובדות . זה היה ברור , ולשם כך יישבו את מישורית בשלב ראשון במעברה . בשלב שני יישבו את מישורית כאן בעצם ככוח העבודה . ויש לי את הספר של " מרכזית '' שהוצא על ידי המועצה האיזורית לפני מספר שנים ושם בפירוש נכתב שהייעוד של מישורית היה כמחגה עבודה , כמאגר כוח אדם , מחנה...
אל הספר