במיפגש השני שוחחנו עם ציון , אילן ובן טובים . גם במיפגש זה החלה השיחה בנושא ההתדרדרות של המושב . ציון ואילן דיברו על היחס המועדף לו זוכים הקיבוצים ועל המשאבים הגדולים יותר העומדים לרשותם , על אפלייה של תימנים - ומזרחים בכלל - בישראל , ועל יחסם של הקיבוצניקים לעובדים השכירים מן המושב . ציון : באו מהסוכנות ואמרו : "אתם יודעים מה ? באמת אנחנו נכשלנו , המדריכים שלנו נכשלו , אנחנו ניתן לכם אדמה בעמק , אנחנו נפצה אתכם באדמת העמק " ! כמו , למעשה , עם הקיבוצים . הלא הקיבוצים הם גם כן קיבוצי הר , אבל כל קיבוץ פה , עם כל המפעלים שיש להם , יש להם גם אדמה בעמק . יש להם שם שטחים מרהיבי עין ! בנוסף למפעלים , שיש לכל משק פה מפעל רציני מאוד שכבר יכול לכסות הכול ; אז הם קיבלו את כל האדמות הטובות ואילו אותו שטח שרצו לתת לנו , שבזמנו הובטח לנו על ידי גורמים ממלכתיים , ותנועת המושבים וכל אלה משכו את זה משנה לשנה , עד שיום אחד בהיר הודיעו לנו שהקיבוץ , השכן כאן קנה את זה מאותם אנשים , מבעלי החלקות האלה , דרך חבל הצפון והסוכנות היהודית , כולל הפרדס , ובזה גמרנו עם כל הפרשה שכל הזמן היה עוד ניצוץ של תקווה לפ...
אל הספר