יצירתו של עגנון בן החמישים מסתיימת לפי שעה בספר שבו הוא חותם 'רק' כמסדיר , שמו 'ימים נוראים , ' והוא מכיל את כל התפילות . המצוות , המנהגים , האגדות והמדרשים הקשורים לראש השנה , יום הכיפורים , חודש אלול ועשרת ימי תשובה , שנוצרו בעם במרוצת הדורות , בכל ארצות הגולה . עגנון השקיע בהוצאתו לאור של ספר זה שלוש שנות חיים , וליקט את החומר שלו מתוך יותר מאשר אלף ספרים . ומשסיים את מלאכת איסוף החומר , הוא ערך אותו וחזר והוציא חלקים ניכרים ממנו , שהיו מספיקים כדי להעמיד ספר נוסף ; וגם אז היה נותר שפע של חומר ליצירות נוספות . וכשיגש לעבד גם את החומר שלא כלל בספר זה , אין ספק שייפתחו אז לפניו מרחבים אינסופיים חדשים , שכן גודל המשימה אין לו חקר , כמו החיים עצמם , המביאים עצמם כאן לידי ביטוי מוחשי . זו למעשה כוונתה של היצירה : לא עוד לדובב את חיי העבר של העם כאילו מתוך עצמם , אלא לאפשר להם עכשיו לעשות זאת באמת מתוך עצמם . ועגנון בחר בימי היראה העמוקה ביותר כגרעין שהכול מתקבץ סביבו : למן המצווה הקדושה ועד למנהג הפעוט ביותר בחיי המשפחה , למן מערכיה הפנימיים ביותר של הנפש ועד לתספורת לכבוד ראש השנה . הוא...
אל הספר