פרק רביעי עולם האגדה

K עולם האגדה , התופס מקום נכבד ביצירתו של עגנון , מגלה קרבה רבה לעולם האפוס שלו . האפוס שלו מתרחש במציאות , אך זו מציאות שמתוכה צומחת האגדה , מציאות שבה הופכת היא עצמה , כאחד מיסודותיה , לממשות חיה . האגדה , לעומת זאת , מטמיעה בתוכה את המציאות , שאותה היא משנה מכוח רוחה כאחד מיסודותיה . עם האלוהי , שבאפוס הם חווים אותו בלבם , מקיימים האנשים באגדה מגע בלתי אמצעי , מתרועעים עמו כבדרך היכרות אישית ; והאגדה היא סיפורו של המפגש הצמוד המתרחש בה בין שמים לארץ . תיאור העולם האנושי שממנו צמחה האגדה ובו היא מהלכת , כבר פתח לנו צוהר לתחומה . אך כשברצוננו להתחקות עתה אחר מכלול ממדיו של תחום זה , אנו נתקלים בקושי לתארו , קושי הטמון בעצם טיבו המיוחד של עולם זה . תיאורה של יצירה ספרותית העומדת לדיון הוא , מדרך הטבע , דבר שהצלחתו מוטלת בספק , שכן הניסיון למסור יחד עם התוכן גם קורטוב מן הניחוח והצבע שהסיפור רווי בהם , אין בו כדי להעביר , במקרה הטוב , אלא צל חיוור וקלוש של היצירה שעל הפרק . קל וחומר כשמדובר בעולם אגדות זה ! האדם בעולם זה עומד נוכח האלוהי מתוך קרבה אינטימית , פרי אמונה בלתי מעורערת , שלא...  אל הספר
מוסד ביאליק