הצירופים "תודעה אמפירית" ו"תודעה טרנסצנדנטלית" ( או "טהורה ( " אינם מבטאים שתי תודעות , אלא שני תפקודים פרצפטיביים של תודעה זהותית אחת . צירופים אלה מופיעים בהקשר של הדדוקציה הטרנסצנדנטלית 132 , B ) ואילך , ( וכמו גם הצירופים "אחדות אנליטית" ו"אחדות סינתטית , " העומדים בהתאמה להם . האחדות האנליטית מייצגת את התוכן הממשי המכונס בתודעה האמפירית , כלומר התודעה מבצעת אנליזה של המקשר ומגלה , כביכול בדיעבד , את מה שמכונס במכלול הדימויים המייצג את ההתנסות האפשרית בעולם ה"חיצוך . הרעיון האומר כי ה"אני" מממש את עצמו בתוך הסינתזה שהוא מבצע פירושו שהתודעה מאחדת את הדימויים הנתונים לה , ובזה — ורק בזה — מתאפשרת לתודעה מודעות לתכני התודעה האמפירית ובה בעת גם לעצמה . האחדות הסינתטית מבטאת אפוא את כושרה של התודעה לקשור דימויים בכלל . אך מתוך כך מתברר כי אין זה רק שהאחדות האנליטית מניחה את האחדות הסינתטית — כפי שאפשר אולי להתרשם מדברי קאנט — אלא גם להפך , שכן האחדות האנליטית היא זו המייצגת את דימוי התכנים הממשיים שעליהם מתבצעת הסינתזה . כלומר , לתודעה הטרנסצנדנטלית לא תהיה משמעות ללא התודעה האמפירית ; ...
אל הספר