2. השיפוט האסתטי כמצב תודעה של אי־מודעות

לפי שעה התבהר — מנקודת ראות מעין פנומנולוגיה — שאופני התפיסה המתמטית , כייצוגים של מאפייני סדר חלל זמניים , עומדים במקביל להתבוננות האסתטית , אך ההתבוננות האסתטית מתיימרת כאמור לייצג מאפייני סדר עשירים יותר . במסגרת של שיקול ראשוני אפשר לומר שמבחינה סטרוקטורלית יש איזו הקבלה בין מה שמובע ב"מושגי המתמטיקה נבנים תחילה בהסתכלות" ובין מה שמובע ב"היפה הוא מה שמוצא חן ללא מושג . " יש מן הסתם גם מקום לנסות ולהבהיר כי מה שעומד ביסוד כוונתו של קאנט באומרו ש"הסתכלויות ללא מושגים הן סומות" ( 75 , B ) הוא מעין סימךדרך העשוי להוביל להבנת טבעה של מה שקראתי לו "ההתבוננות האסתטית , " ובכלל זה להבנת טבעו של השיפוט האסתטי כביטוי של מצב תודעה אשר איננו עומד כדבר פרדוקסלי . ואולם כאן מתעורר קושי : קאנט איננו מתכוון לומר , בעניין עיוורונ ן של ההסתכלויות , שקיימות הסתכלויות שהן ביטויים של איזו סינתזה נפרדת . שהרי כפי שכבר ניסיתי להראות בפרק הראשון ( עמ' , ( 30 הדדוקציה הטרנסצנדנטלית באה להראות שקישור הדימויים מתבצע בהתאמה הן להסתכלויות והן למושגים , מה גם שקאנט מדגיש כי הנתון החושני כפוף לקטגוריה בדיוק כשם ...  אל הספר
מוסד ביאליק