אבן הראשה של האסתטיקה הטרנסצנדנטלית היא ההבחנה בין תחום המושג לתחום ההסתכלות . קאנט מראה שצורות ההסתכלות — שלא כמו בתחום המושג — אינן פרי הפשטה של דימויים כלשהם . החלל והזמן הם דימויים כלליים והם ראשוניים מבחינה הכרתית . כלומר , בתחום ההסתכלות הכללי קודם לפרטי , והפרטי נקבע כהגבלה ( או בחיתוך ) בתוך הדימוי הכללי . ( 39 , B ) מתוך כך ברור גם כי בין הכללי לפרטי לא קיים יחס של חלות . הדימוי הפרטי כלול בתוך הדימוי הכללי . בתחום המושג , לעומת זאת , הפרטי קודם לכללי . הכללי נבנה בדרך של הפשטה מן הדימויים הפרטיים , ומהווה סימן היכר משותף של הדימויים אשר מהם הוא מתקבל בדרך ההפשטה . ברור אפוא כי בתחום המושג , היחס של הכללי לפרטי הוא יחס של חלות . ואולם הצגת דברים זו על טבעו של המושג בכלל אינה תואמת את טבע מושגי השכל הטהורים ( הקטגוריות ;( טבע מושגי השכל הטהורים שונה מטבע המושג בכלל . המושג הטהור אינו מתקבל בדרך של הפשטה מדימויים פרטיים כלשהם ; גם הוא , כמו צורת ההסתכלות , 3 השווה פריי תשמ"ח , עמ' . 206-191 אם נשתמש כאן במונחים הקשורים לקאנט , נוכל לומר כי המאמר של פריי מוצג בדרך של מעין טיעון ר...
אל הספר