מדיניות ה"טיפוח" החדשה לוותה בגיבושה של אידיאולוגיה חינוכית אשר , לא זו בלבד שהיא סיפקה צידוק למדיניות , אלא שהיא גם תרמה לביסוסה ולהשרשתה . אידיאולוגיית ה"טיפוח , " שניסוחיה לא עוררו ביקורת רבה במיוחד , היתד , בבחינת הפניית גב מפורשת לרעיון קבוץ גלויות , וכמובן , לרעיונות הסוציאליסטיים , שהדיהם עדיין נשמעו במסדרונות מפלגת השלטון דאז . את מיעוט ההתנגדות לאידיאולוגיית ה"טיפוח" ניתן להסביר , אולי , בכך שהיא לא נוסחה במונחים כלכליים חברתיים , אלא במונחים תרבותיים פסיכולוגיים . במישור הכלכלי חברתי יכלו מנסחיה וחסידיה של האידיאולוגיה החדשה אף להציג את עצמם כמי שנאבקים באי השוויון המעמדי ההולך ומתגבש , שכן רעיונותיהם חייבו הקצאת משאבים ניכרים לצורך מה שהוצג כמאמץ מוגבר למימוש חזון השוויון . אלא שכדי שאפשר יהיה לממש את השוויון יש להתגבר תחילה על מכשלה אשר אין לה , כך אמרו , ולא כלום עם עניין החלוקה המעמדית : היכולת האינטלקטואלית הנמוכה , כביכול , של חלק גדול מן הילדות והילדים המזרחים , שהיא תוצר , כך נאמר , של נחשלותם התרבותית של העולים מארצות ערב . בעולם אשר נטה להאמין כי המדע הוא עיסוק חסר ...
אל הספר