הלילה ליל קיץ , הלילה ליל תכלת , ושנינו הולכים ועוברים . ותלויה T : בך ' T עיני •*? , ועינך "ו בי ? תלויה : ד ; הככבים מציצים ודברים . הרחובות ישנים ושוקים -,אין קול רק הצעדה , רק אחת ואחת , אין מראה רק צללים כענקים . הרגעי , הילדה ! הרגיעי בך רוחך , פחי בפקפוקים עד תמם ? הן ישן אביך , הן אמך ישנה - ואלם הלילה ודומם . .... * : T : : וחרש : V v נפטפט . " : - ראי ? נא , T הדץ 1 T - הזקן מתנהל והולך . בכבדות , ... בכבדות . . . . עם . ספרו . . בידו - i T מה פתאם תשביחי את קולך ? הזקן לב טוב לו וךבר לא יגיד , חלילה ללשונו כי תכה - הרגעי , הנערה , ושמעי מה יפה שוקק הנחל ומפכה . הזקן מתנהל לרחוב בית הכנסת , שם T לומד הוא תורה T בלילות , ~ ועמו . לוקח הוא שמה סודנו - T T - 1 " : אל ספקות \ - לך , IT נערה , T-:- ושאלות ! » : וקבר הוא שמה בלאט את סודנו T - T T " : בעמקי תחתיות הספרים ; וספרים כאלה לסוד כסודבו T : ; : v " T הן המה מבחר הקןברים .
אל הספר