הלשונות השמיות הן הלשונות שבהן דיברו בתקופה הקדומה בארם נהריים ( בבל , אשור , ( בסוריה ובארץ-ישראל . העברית , הערבית והארמית הן שפות "אחיות" השייכות למשפחת הלשונות השמיות כמו גם אכדית , בבלית , א y ורית . היהודים והערבים הם עמים שמיים , כלומר מבני שם , בנו הבכור של נוח , ומכאן לקוח המונח "לשון שמית . " ללשונות השמיות קווים משותפים , כגון אוצר מילים , שורש תלת עיצורי , משקלים , בניינים , אותיות גרוניות , משפטים שמניים , הבחנה בין זכר ונקבה . הערה : . 1 מקורה של המילה עברית הוא מהמילה עברי . קיימת סברה כי מקורו של השם "עברי" בשמו של נינו של שם , בנו של נוח , עבר בן ש › לח . על-פי רשימת הצאצאים מנוח עד אברהם המתוארת בספר בראשית שם ( בנו של נוח ) הוליד את ארפכש'ד , וארפכש'ד הוליד את ש › לח , וש › לח הוליד את עבר אשר מתואר כ"אבי כל בני עבר" ( בראשית י' פסוק כ"א . (
אל הספר