אלוף במיל . ' פעיל חברתי למען אנשים עם מוגבלויות . ראש המטה ליישום התוכנית לפיתוח והסדרת התיישבות הבדואים בנגב . נשוי לדידי ואב לניצן . שכל את בתו שוהם שנפטרה בגיל חודש לאחר שנולדה עם מום בלב . בנו ערן ז"ל , שנולד עם אוטיזם ועם מוגבלות שכלית קשה , נפטר כשהיה בן עשרים ושלוש . היה זה שבה לאחר שהוקם הכפר עלה נגב , כפר לאנשים פגועי מוחין מכל שכבות האוכלוסייה . הכפר , שנמצא בפאתי אופקים , הוקם בסטנדרטים גבוהים . מומחים מרחבי העולם מגיעים אליו כדי ללמוד את המודל הייחודי . כשמלאו לערן עשרים ואחת , קיבלנו מכתב שמודיע לנו כי לא יוכל עוד להגיע לבית הספר המיוחד שבו למד . הסתובבנו בארץ לחפש פתרונות ובכל פעם חזרנו בוכים . ראינו מקומות מוזנחים עם ריח צואה , והיה לנו ברור כי לשם לא נשלח אותו . החלטתי לעזוב את הצבא בשביל ערן , כדי להבטיח לו חיים טובים גם אחרי לכתי . חשבתי שיאריך ימים יותר ממני . הכפר עלה נגב הוא לא רק מבחן הערבות ההדדית שלנו כחברה , אלא גם המבחן שלי כאבא . בטקס הפרידה שערכו לי לפני שנים מפיקוד הדרום , כמעט לא דיברתי על הפיקוד או על הלחימה בעזה , וגם לא על הדברים הגורליים שהתרחשו שם . ...
אל הספר