הדת שמרנית מאוד מטבעה . אילו לא היו בה סתירות אולי לא היו חלים בה כלל תמורות ושינויים . גם באמצעות שכנוע לא היה אפשר לשנות את הדת מפני שלא האמת היא השאלה העומדת לדיון בדת , לא היה אפשר לשלול אותה על ידי טיעונים שכליים . אבל יש בדת סתירות , ואלו גורמות לתמורות בה . ההיסטוריה של הדת היא פרי הניסיון ליישב את הסתירות 2 האלה על ידי הכנסת שינויים ותמורות בדת . דת נעלמת ומשאירה מקום לזולתה . הדת נמצאת אפוא בתנועה מתמדת או בהתהוות מתמדת . בדרך כלל היא משתנה מבלי שאנחנו רואים זאת , אבל לפעמים יש בה מעברים פתאומיים , משברים , שאנו שמים אליהם לב . לתולדות הדת יש אפוא סיבה אימננטית , סיבה דיאלקטית . בהיסטוריה גילום אחד של הקדושה מתחלף בזולתו . הדת משתנה כל פעם כדי להציל את קדושת האל , את אדנותו . במילים אחרות : הדת רוצה להשתלט על האל תמיד ואז ההיסטוריה נעה כדי להציל אותו . הדת משתנה כדי להציל את הקדוש מגילומו . אחד הגילויים של ההיסטוריות של הגילום הוא המלחמה נגד הצלם . העמדת אלוהים טרנסצנדנטי לכל צלם , ואז גילומו רוחני גרידא . גם המעבר מקורבן לתפילה הוא אחד המעברים ההיסטוריים שנגרמו מן הדיאלקטיקה ...
אל הספר