א. הדת כבעיה פילוסופית — מדוע?

השאלה המעסיקה אותנו כאן היא מהי גישתה המיוחדת של הפילוסופיה אל הדת , כיצד לדבר על הדת בדרך פילוסופית . פילוסופים נדרשים לעתים קרובות לשאלות דתיות ; קאנט והגל , ברגסון וג'יימס אמרו דברים חשובים על הדת . האומנם אפשר לומר שהם דיברו על הדת בדרך פילוסופית ? אפשר לדבר על הדת בשלוש דרכים : בדרך תאולוגית , בדרך מדעית ובדרך פילוסופית . התאולוגיה במובן שאנחנו נותנים לה כאן היא דיבור על דת מסוימת ' מבפנים . ' זה דיבור על הקדוש וכיצד יש להתנהג עמו . כלומר התאולוגיה עוסקת בידיעה ובפעולה . יש בה אחדות של תודעה וחיים , של סובייקט ואובייקט . התאולוגיה היא תמיד פרגמנטרית . אין היא עוסקת בעמדה של הדת בכלל , אלא תמיד בעמדה של דת מסוימת , כמו הדת היהודית , הדת הנוצרית , הדת המוסלמית . התאולוגיה עוסקת בקדוש ולא בקדושה , שהיא תכונתו של הקדוש . היא אינה מתעלה מעל עצמה , אינה מעמידה את עצמה בשאלה . במובן זה אין היא דת . יש גם תאולוגיה אתאיסטית , כמו זו של ניטשה . ניטשה דיבר על הנצרות בדרך אנטי תטית , אבל הוא דיבר עליה באופן תאולוגי . ניטשה היה מעורה בעולם האמונה הנוצרי ודלה ממנו את הבעיות שהעלה לדיון . אפשר ל...  אל הספר
מוסד ביאליק

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה