מעמדה המיוחד של חוקה נעוץ בכך שהיא נחקקה על ידי גוף שהוסמך לעשות זאת , לרוב בהליך חגיגי . עוצמתה משתקפת בכך שהיא עליונה על חוקים "רגילים , " ובכך שקיימות הגבלות חריפות יותר על שינוי החוקה מאשר ההגבלות החלות על שינוי חוקים רגילים או ביטולם . לא קיים שום מסמך הקובע כי יש לישראל חוקה . אין אף מסמך רשמי אחד של הכנסת או של אסיפה מכוננת ( שתפקידה לנסח חוקה ) הנושא כותרת חוקה . ובהיעדר מסמך כזה , ממילא לא קיימת חוקה שנאמר בה כי היא עליונה על חוקים רגילים , וכיצד , אם בכלל , ניתן לשנות חוקה כזו ( שאינה קיימת . ( בתזכיר "חוק יסוד : החקיקה , " שפורסם באפריל ובמאי , 2012 נכתב אמנם כי "חוקי היסוד נחקקים בידי הכנסת מכוח סמכותה לחוקק חוקה , " אבל כותרת החוק מדברת עדיין על חקיקה ולא על חוקה . לאחר שהכנסת חוקקה , ב , 1992 את "חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו , " הכריז אהרן ברק , שמונה שלוש שנים לאחר מכן לנשיא בית המשפט העליון , על מהפכה חוקתית . היא זכתה בגושפנקה בפסק דין בנק המזרחי , שבו הכריז העליון על סמכותו לבטל חוקים של הכנסת , אבל מאז ועד היום נותרה במחלוקת חריפה שאלת הלגיטימיות של המהלך שנקט בית ה...
אל הספר