האקטיביזם השיפוטי , פרי נשיאותו של ברק , נמשך גם בתקופת ביניש , ובא לידי ביטוי בהתערבות בנושאים של הספקת החשמל והדלק לרצועת עזה בעצם הימים שבהם היתה ישראל נתונה במתקפת טילים משם , במעורבותו של בית המשפט בפעולות הלחימה של צה"ל ב"עופרת יצוקה 412 " וגם בשאלה של מיגון מבנים 4 ב"עוטף עזה " , " הגם שמדובר בדילמה ביטחונית : האם להקצות משאבים למיגון בתים או נשק מיירט טילים - נושאים שברור לחלוטין שאינם בתחומו של בית 414 המשפט . דוגמה אחרת , שבה נבלם הלהט , על חורו של קול , באה בעקבות החלטת הממשלה להקים ועדת בדיקה ממשלתית בראשות השופט וינוגרד לבדיקת אירועי מלחמת לבנון . הנסיבות שבהן הוקמה הוועדה תוארו לעיל , וכצפוי הוצף בג"ץ בעתירות , שביקשו לבטל את ההחלטה ולהורות לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית . גם זו דוגמה לעתירה שקשה להאמין שהיתה מוגשת במדינה כלשהי , אבל בישראל הכול פתוח . שררה אז תחושה שבעקבות מלחמת לבנון איבדה הממשלה את תמיכתה הציבורית . פסק דין של בג"ץ , המחייב את הממשלה למנות ועדת חקירה ממלכתית , למרות האבסורד שבכך , עשוי היה לזכות באהדה ציבורית . אולם הפעם גבר ההיגיון . ברוב דעות של ארב...
אל הספר