מאיר שמגר ניצח על הרחבת סמכויות בית המשפט , אך גם הציב גבולות לאקטיביזם - וכאן בולט הפער בינו לבין יורשו ברק . במישור העיוני שמגר הכיר בכך שיש נושאים שאינם שפיטים , בעוד שמבחינת ברק "הכול שפיט . " במישור המעשי משתקף הפער במלוא חריפותו בנושאי ביטחון . דוגמה בולטת אחת תוכל לשמש הפסיקה בפרשת הגירוש של 415 אנשי החמאס ללבנון , שבה הוציא ברק צו ביניים המעכב את הגירוש - צו שבוטל למחרת על ידי הרכב בראשותו של שמגר . מחלוקת חריפה אחרת בין שמגר לברק התגלעה שנים אחדות קודם לכן , ב"פרשת קו . " 300 ביום 12 . 4 . 1984 בשעות הערב , השתלטו ארבעה מחבלים על אוטובוס שיצא מתל אביב לאשקלון . המחבלים הורו לנהג האוטובוס , שנסעו בו עשרות נוסעים , לנסוע לרצועת עזה . מטרתם היתה "פיגוע מיקוח , " כלומר להשתמש בנוסעים כבני ערובה לשחרור מחבלים כלואים ואולי להצבת דרישות נוספות . כוחות הביטחון פתחו במרדף , ירו בגלגלי האוטובוס שהספיק להגיע לרצועה , והצליחו לעצור אותו . למקום הגיעו כוחות צה"ל , יחידות משטרה ושורה של אישים בכירים , ביניהם שר הביטחון משה ארנס , הרמטכ"ל משה לוי , ראש השב"כ אברהם שלום , וקצין צנחנים וחיל רג...
אל הספר