ביקור של ילדים במוזיאון לאמנות עשוי להפוך לחוויה מעשירה ומלמדת , אך עלול גם להפוך למסע בלתי-נסבל עבורם . במחקרה בשנת 1988 שאלה סוזאן מאיירס ( אצל ( Csikszentmihalyi & Robinson , 1990 אם ייתכן שמוזיאונים מפריעים לחוויה אסתטית . תשובתה הייתה חיובית . היא מצאה שהסיבה העיקרית לכך היא שהמוזיאון אמור ליצור תקשורת עם קהלים בעלי רקע וציפיות שונים זה מזה , ולכן הוא עלול לאכזב חלק ניכר מקהליו . כל זמן שתפקידו של המוזיאון הוגדר על סמך ערכים של אליטה צרה בהיקפה , הוא יכול היה לצפות לרמה מסוימת של מיומנות צפייה מקהלו , להציג את החומרים בהתאם לקהל זה ולהיות בטוח שנתן מענה למנדט הציבורי שלו . אבל אם משימתו היא להקיף את בני כל הגילים , כל המוצאים וכל השכבות החברתיות , עיצוב תכנית תקשורתית יעילה ומשמעותית לטווח עצום של קהלים פוטנציאליים הופך להיות דרישה בלתיאפשרית כמעט . נושא זה נבדק גם במחקרו של צ'יקצנטמיהלי ( שם . ( נשאלים רבים התלוננו על כך שהמוזיאון משדר התנשאות , וציינו שהם מרגישים בו מבוהלים וטיפשים , חשים בחוסר כבוד כלפיהם , והאובייקטים המוצגים נתפסים בעיניהם כתוקפניים . אין ספק שבמידה רבה קהל ה...
אל הספר