על טבעה של הלאומיות

זה מאתיים שנה נשמעים דבריהם של הוגים וסופרים על טבעה של הלאומיות וזה שמונים שנה בקירוב מתווכחים חוקרי היסטוריה ומדעי החברה על אותן שאלות עצמן . בעשרים השנים האחרונות , במיוחד , חלו תמורות גם בגילויי הלאומיות ברחבי העולם וגם באופן הזיהוי והפירוש שלה . היום יש גוף גדול של חיבורים בדיסציפלינות שונות שמצטברים בעצמם יחדיו לכלל דיסציפלינה של חקר הלאומיות . אבל בניגוד קיצוני למה שקורה בכל גוף מחקרים אחר , בוודאי בהיסטוריה , הצטברות הידע וההגות אינה מצמצמת את חוסר ההסכמה אלא דווקא מרחיבה אותו . הסגנון והטרמינולוגיה אמנם מתפתחים , אבל נושאי הוויכוחים עומדים בעינם , והניגודים מחריפים - אולי בגלל ההשפעה הגוברת של השקפות פוליטיות על חקר הלאומיות ואולי בגלל ריבוי הדיסציפלינות שקיבלו על עצמן להגדיר , להסביר , לתארך , למיין ולשפוט את הלאומיות . בחיבור זה אני מבקשת למנות בקצרה את נושאי הוויכוחים המתנהלים בחקר הלאומיות ואחר כך להדגיש את התמורות בנות זמננו בשיח הלאומיות , לאור גל הספרות שפרץ בעיקר בשנות התשעים ועודנו נמשך , וכן להציע את הגישה הנדרשת כיום , לדעתי , לחקר הלאומיות . התעוררות המחקר על הלאומ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב