תרומתו של יהושע אריאלי לחקר הלאומיות

תרומתו של יהושע אריאלי לחקר הלאומיות נבעה מלב לבה של עבודתו כהיסטוריון אוניברסלי . הוא קיבל ממורו ריכרד קבנר את הגישה הסמנטית , המדגישה את החשיבות של התודעה ההיסטורית ואת משמעות המושגים האוניברסליים בכל דור בפני עצמו . קבנר חקר בדרך זו את מושג האינדיווידואליזם ואריאלי השתמש במתודה דומה במחקרו הגדול על מהות הלאומיות האמריקנית . הוא ראה את תפקיד התודעה ההיסטורית בעיצוב תולדות האנושות כהולך וגובר במקביל לירידת האמונה בהשגחה עליונה המעצבת את גלגולי ההיסטוריה . לאמור , הוא ראה את האדם הבודד וציבורים אנושיים המעצבים את גורלם , יוצרים תודעה עצמית תרבותית ואידאולוגיות המבוססות על אמונות אינטלקטואליות ומוסריות , ומורישים אותן מדור לדור , כמערכות שנועדו להנחות את החברות בתהליך העיצוב העצמי . אחד המאפיינים המובהקים של אריאלי כהיסטוריון הוא היכולת להתרומם מעל לביטויים אקראיים ולדון בשורשיהן של התופעות ההיסטוריות . הוא ביקר את הפוסט מודרניזם בגין ההתכחשות שלו לנורמות אוניברסליות ובגין ההנחה שכל הדעות והעמדות נקבעות בהתאם לעמדת התצפית , לאינטרס , לכוח , לרצון השליטה , כאילו אין בעולם עמדות אינטלקטוא...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב