זהות לאומית של החוקר וחקר הלאומיות

היסטוריונים מודרניים אינם מתיימרים עוד לגלות את '' כל האמת . " כל אחד מהם מציג לו מטרה מוגדרת : שיחזור עובדתי , או ניתוח פנומנולוגי , או סיפור רב ממדי , או דיון פרשני , הכול לפי טעמו ולפי מקורותיו . הוא מודע להטיותיו ולחלקיותן של מסקנותיו , ובעיקר לכך שהוא מעמיד את הישגיו ויושרו למבחן עמיתיו . הוגי דעות יהודיים שאפו להגיע להרמוניה מצפונית בין הגותם האינטלקטואלית , היסטורית או פילוסופית ובין השקפת עולמם הדתית , הפוליטית והמוסרית , בעיקר כלפי הציונות . הפוסט מודרניים אינם מתקשים לשלול את קיומה של הלאומיות כעיקרון לגיטימי וממשי , ובו בזמן לתבוע אותה עבור עם זה או אחר כזכותו האימננטית . הזיקה בין זהות החוקר ובין חקר הלאומיות היא חלק מהשאלה הרחבה יותר של אובייקטיביות במחקר ההיסטורי בכלל , שאלה שהיא כמובן גדולה ממידותיו של מאמר זה . אומר רק שהשאלה וגם התשובות עליה אינם חדשים , החידוש של זמננו הוא הקלות הבלתי נסבלת שבה מתפשטת ההנחה כאילו המצב הנורמלי ואפילו הנורמטיבי הוא שזהות ושייכות קובעים השקפות ואינטרסים , ומכתיבים כיווני מחקר ומסקנות מחקר , דהיינו הן את השאלות והן את התשובות . כלומר אם ב...  אל הספר