היהודים והלאומיות

בכוונתי להתמודד עם נושא זה לא במונחים של תולדות עם ישראל או מחשבת ישראל אלא במונחים של חקר הלאומיות , ובמידה מסוימת באורח השוואתי . המסקנות יוצגו על שני צירים . המסקנה העיקרית בציר הפנימי היא שהקשר של עם ישראל ללאומיות , בהבדל ממה שקורה בכל העמים האחרים , עומד בסימן של ויכוח מתמשך , ייחודי להוויה הקולקטיבית של העם היהודי , בשאלה אם עם זה הוא קהילה דתית או אומה פוליטית . בציר החיצוני אנסה לחשוף את מגוון הסתירות בזהות היהודית , כפי שהיא נראית בעיני משקיפים מבחוץ . הסתירה השולטת בתמונה מזווית זו היא פרי התייחסות מתמשכת אל היהודים כאל אומה נפרדת , בעלת כל הסממנים של ישות לאומית ייחודית . ועם זאת , חסרה בה ההכרה שיש לאומה זו זכויות קולקטיביות כמו אלו שיש לאומות אחרות . סתירה זו עומדת במידה מסוימת בעינה עד עצם היום הזה . מבחינת המאפיינים של הזהות היהודית , ובעיקר מבחינת הבעייתיות של הקיום כאומה , יש הבדלים ברורים בין שלוש תקופות : התקופה המקראית , תקופת העם היהודי בפזורותיו ותקופת העם היהודי המודרני , כולל הלאום הישראלי . עם ישראל המקראי תואם במהותו הייחודית את הדגם הקלסי של אומה . כך הוא קי...  אל הספר