פרק ראשון בין 'דת התבונה' לאתיקה האידאליסטית

הרמן כהן מציין ש'דת התבונה' שונה מן האתיקה רק במתודיקה שלה , אך לא בתוכנה . הקביעה בדבר הזהות בתוכן מלמדת על זהות מהותית בין הדת לבין האתיקה . התוכן המשותף ל'דת התבונה' ולאתיקה הוא האדם , שתיהן עוסקות בהבהרת מהותו על כל צדדיו ובניסיון להגדיר את אופני התנהגותו המעשיים , ובכל זאת מציץ כהן כי הדת והאתיקה נבדלות במתודיקה שלהן . האם זהו רק הבדל חיצוני ? מה משמעות ההבדל במתודיקה למרות הזהות בתוכן ? המתודה מציינת את אופני הפיתוח וההיסק של תחום ידע נתון , מהנחות היסוד ועד למסקנות , המתבטאים במבנה הצורני של התחום הנידון . כיוון שלפי כהן רק תכנים הניתנים להבעה בדפוסים צורניים מקבלים מעמד תבוני , נמצא שלמתודה יש השפעה מהותית על עיצובם של תכנים אלו . המתודה היא זו שמעניקה תקפות לידע , ולכן היא משמשת למעשה פוסק אחרון לגבי בררת החומר ועיצובו . כהן מציין שהמתודה של הדת "היא חדשה אך לא זרה . היא משלימה את המתודה האחידה של האתיקה , אבל חובה ליחס לה סגוליות . " ביטויים חמקמקים אלו מכוונים אותנו לנסות להגדיר בצורה מדויקת את השווה בין המתודה של האתיקה והמתודה של הדת ואת השונה ביניהן . כמו כן , יש להסביר כ...  אל הספר