אלון גל מדינת ישראל קמה וקיימת כמדינה יהודית ודמוקרטית . מפליא לכאורה שמדינה כה קטנה הנאבקת בבעיות כה רבות וקשות לא התדרדרה למשטר אוטוקרטי או אלים והצליחה לשמור ואף לטפח את אופיה הדמוקרטי . בכוונת מאמר זה להעלות ממד והקשר מוגדרים העשויים לתרום להבנת התופעה הייחודית כמעט , שהרי ספורות הן המדינות שהגיעו לעצמאותן אחרי מלחמת העולם השנייה ומקיימות משטר דמוקרטי יציב . לתפיסתי , הדיון האזורי המפורש בהיסטוריה ציונית עשוי לתרום לפתרון הקושיה המרתקת ; ודיון כזה הוא אכן עיקר מאמרי . מבוא אין בכוונתי לדון במאמר זה דיון שיטתי ומקיף בנושא של הדמוקרטיה הציונית אלא להאיר ולשרטט ממד מסוים , שלדעתי די הוזנח עד כה . מעבר לדיון ספציפי זה ( סעיפים א-ג < אעלה במבוא זה נקודות אחדות חיוניות למרכיביו של מתווה לחקר הנושא בכללותו . ההנחה בבסיס המאמר היא , שההקשר התפוצתי של הציונות ושל מדינת ישראל והזיקה אל מדינות המערב הדמוקרטיות והפלורליםטיות מסבירים במידה רבה את היציבות והחיוניות של הדמוקרטיה הישראלית . המאמר על שלושת סעיפיו הקצרים - המתמקדים כל אחד פחות או יותר בתקופה אחרת ביחסי ישראל והתפוצות - מוקדש אפוא לה...
אל הספר