מרחב הפעולה של הציונים ברוסיה הסובייטית בשנות העשרים

זיוה גלילי בםיפר הציוני הישראלי לוטות קורותיה של הציונות הסובייטית בשנות העשרים בערפל של חוסר ידע והשערות בנוגע ליחסה של הממשלה הבולשביקית ללאומיות היהודית . רוסיה של הצארים , הקדם סובייטית , מצטיירת כמולדת הציונות העממית , המעשית , ואילו ברית המועצות בתקופת סטלין , משנות השלושים והלאה , ידועה במולדתה של יהדות הדממה , זו שנקטעה מגופו של העם על ידי 'מסך הברזל' שנים רבות לפני שקיומו של זה פרץ לתודעת העולם ' . שנות העשרים מופיעות בכתובים בעיקר כזמן של מעבר , שבו התקיימו רק שרידיה של תנועה ציונית רחבת ידיים שהגיעה לשיאה בשנת . 1917 בין הכותבים רווחת ההנחה שהדיקטטורה הבולשביקית קומוניסטית רדפה את שרידי הציונות כבר משנותיה הראשונות , בהיותה מודרכת כל כולה בידי סוציאליזם אינטרנציונליסטי שעצם מהותו נגדה את הציונות כתנועה לאומית . בדמיון הלאומי עומדת תקופה זו בצלן של שנות הרדיפות והבידוד של שלטון סטלין . המאמר הנוכחי מוקדש לבחינתם של דימויים והנחות אלה . אין בכוונתי להטיל ספק בכך שהציונות ברוסיה הסובייטית פעלה בתנאים פוליטיים וחוקתיים יוצאי דופן . ממשלת הסובייטים ( כלומר מועצות הפועלים , האיכ...  אל הספר