( חלקו הראשון של המאמר התפרסם בעיונים בתקומת ישראל ( 12 דן מירון כוס קטנה ראה אור בסתיו תרפ"ו והיה ל'חביב הקהל' בארץ ובחו"ל . מהו הדבר שקסם לקוראים בספר זה > לבד מכל הדברים שכבר הצבענו עליהם : הלשון הפשוטה , הבלתי עמוסה זכרי מקורות , הישירות הרגשית , החידוש שבהבעה של החוויה ה'נשית' וכו ?< ' עלינו להניח שהקוראים נענו מדעת ושלא מדעת לתבנית העומק הרוחנית שביסוד הספר : תבנית המוטבעת בחותמה של תנועת מטוטלת בין פיכחון 'קשה' לחלום או לחזון 'רך' מתוך שאיפה להתאזנות אגב נטייה קלה לעבר החיוב , החלום , האמונה בחזון , בשירה , באהבה , באפשרות האושר . נראה שתבנית זו נענתה למצב נפשי היסטורי , שבו היה שרוי הקורא העברי בן הזמן - בין החלום התחייתי הגדול ובין המציאות האנושית והיהודית הקשה מנשוא שנחשפה בימי מלחמת העולם והזעזועים שבאו בעקבותיה והגיעו אף למציאות הארץ ישראלית , שקיצצה בכנפי החלום ( הספר ראה אור בעיצומו של המשבר הגדול בהתפתחות המפעל הציוני בשנים . ( 1927-1926 הקורא כבר לא היה יכול לקבל שירה רומנטית נאיבית , שהיתה מטה את הכף לצד החיוב בקלות רבה מדי , אך גם נוח היה לו שלא להיפרד לגמרי מחלומותי...
אל הספר