זה כעשרים שנה מזכה איסר הראל , האיש שהיה ממונה על שירותי המודיעין והביטחון של ישראל בשנות החמישים ובראשית שנות השישים את הקהל הישראלי ואת ההיסטוריונים העוסקים בחקר תולדותיה של המדינה בשנותיה הראשונות , בחשיפה נרחבת של פרשיות נעלמות שבהן היה מעורב במשך שנות שירותו . יש מי שסבור שחשיפה זו מופרזת ובלתי מוצדקת , אולם אנו נשאיר שיקולים אלה לשלטונות הביטחון המוסמכים לכך , וכהיסטוריונים נודה בחפץ לב על התרומה שהראל תורם מדי פעם למאגר המידע והמקורות העומדים לרשותנו , גם אם מעצם טבעה יש בכתיבתו יותר מקורטוב של סובייקטיביות ואפולוגטיקה . לספרו החדש בטחון ודמוקרטיה יש שתי יומרות החורגות ממה שנטל על עצמו בספריו הקודמים : הספר האחרון אמור לגולל לפנינו בצורה כוללת את רוב ניסיונו המקצועי . נוספו בו גם קטעים אוטוביוגרפיים שאינם קשורים בבעיות המודיעין . כמו כן נועד הספר לעסוק ברמה עקרונית בפרובלמטיקה הכרוכה בקיומם ובתפעולם של מנגנונים חשאיים במדינה דמוקרטית . החיבור סובל מעומס יתר . הראל היה מודע לכפילות שנוצרה בגין הרצון לשוב ולדון בפרשיות שלהן כבר הקדיש בעבר ספרים מיוחדים ונמנע מלספר פרשיות אלו בפרוט...
אל הספר