מיכאל אורן התקופה שבין יולי 1957 ליולי 1958 היתה ללא ספק השקטה ביותר בעשר שנות קיומה של ישראל . בעקבות משבר סואץ , אשר הסתיים שנה קודם לכן , זכתה המדינה לכמה וכמה הטבות . בנוסף לברית אסטרטגית חזקה למראית עין עם צרפת נהנתה ישראל מיחסים משופרים עם בריטניה וארצות הברית , ועקב כך להפחתת הלחץ עליה להסכים לפשרות טריטוריאליות עם מדינות ערב . בגבולות שררה יציבות יחסית , ואניות עמוסות נפט שיעדן ישראל עברו באופן חופשי במצרי טיראן שקודם לכן היו חסומים . כלכלת ישראל אמנם לא גאתה אך הראתה סימני צמיחה , דבר שאפשר למדינה להתרכז בקליטתם המתמשכת של העולים החדשים . מתח מסוים התעורר בעקבות ההחלטה לקיים את חגיגות שנת העשור של המדינה בירושלים . החלטה זו עוררה את רוגזם של הירדנים והכעיסה את ארצות הברית ובריטניה . אך חילוקי דעות שכאלה , בהשוואה לתקופות קודמות , היו שוליים בלבד . במזרח התיכון היתה שנת 1958 שנה של זעזועים רציניים . גם נשיא מצרים , גמאל עבדול נאצר , יצא ממשבר סואץ ומעמדו מחוזק עד למידה שאפשרה לו להנהיג את העולם הערבי . מחומשת בידי ברית המועצות ומחודש פברואר מתוגברת בברית עם סוריה - קהילייה ערבי...
אל הספר