יעקב שמעוני משנפתחו לחוקרים מסמכי מדינת ישראל של שנות המדינה הראשונות ושל שנת 1947 / 48 ערב כינון המדינה ( וכן מסמכים בריטיים מאותה התקופה ) - וחלקם אף פורסמו בקבצים שונים - החלו חוקרים רבים לדון בהם ולפרשם . אחדים מהם חשבו למצוא בתזכירים , במכתבים וברישומי השיחות וההתייעצויות עדות למאבק שהתנהל כביכול בהנהגה המדינית של היישוב , ואחר כך של המדינה הנולדת , בין אסכולות , ' אוריינטציות' או 'אופציות' שונות - ירדנית , פלסטינית או מצרית - לגבי המדיניות הערבית . השערה זו נראית לי מוטעית ( ויש בה משום הוכחה נוספת לכך שעם כל חשיבותם של מסמכים ופרוטוקולים , לא עליהם לבדם תתבסס הבנה נכונה של מדיניות ושל השתלשלויות היסטוריות פוליטיות . < דברי דלהלן מתבססים לאו דווקא על המסמכים - אף שבחלקם הגדול היו ידועים לי באותה התקופה ובאחרים עיינתי עם פתיחתם פרסומם - אלא על ידיעתי הבנתי מאותם הימים ( תוך השתתפות חלקית , צנועה וזוטרה בהתייעצויות , בגיבושה של מדיניות ובביצועה ) ועל לימוד ועיון מאז . בוודאי , מדיניותה הערבית של ההנהגה היהודית לא היתה חלקה ופשוטה , לא התנהלה על מי מנוחות , ולא יכלה להיות בטוחה ומגו...
אל הספר