המחלוקת בין הרמן כהן ומרטין בובר על הציונות

יוסי טרנר מבוא הרמן כהן ( 1918-1842 ) ומרטין בובר ( 1965-1878 ) היו מחשובי ההוגים היהודים במאה ה . 20 יצירותיהם התפרסו על פני תחומים רבים ובהם עיונים פילוסופיים כלליים , עיונים בפילוסופיה של הדת ובפילוסופיה של ההיסטוריה , פרשנות המקרא , והתמודדויות עם בעיות התרבות המערבית ועם בעיות הנוגעות לקיום היהודי בזמנם . בקיץ ובסתיו שנת 1916 היתה ביניהם מחלוקת על הלגיטימיות של הציונות מנקודת הראות של יהדות גרמניה . מבחינה היסטורית , יש לראות את המחלוקת בין כהן ובובר על הציונות כביטוי של שתי גישות כלפי גורל האמנציפציה . סמוך להקמת הקיסרות הגרמנית המאוחדת בשנת 1870 הורחבה האמנציפציה וכללה את כל היהודים יושבי הקיסרות . דבר זה נתפס כמובן כבשורה טובה להמשך שילוב היהודים בחברה הגרמנית . לאורך כל המאה ה 19 היה גורל האמנציפציה קשור בגורל הליברליזם , נחלת תקופת ההשכלה . בבסיס הליברליזם עמדה תפיסת עולם קוסמופוליטית , ולפיה כל אדם נתפס כנציג של הכלל אנושי . בעת איחוד גרמניה עדיין שלט הליברליזם בפוליטיקה הגרמנית , אך בהמשך הוא נתפס כניגוד ללאומיות החדשה שהלכה וטופחה בעקבות איחוד גרמניה והגיעה לשיא פריחתה ב...  אל הספר