פרופ ' יהושע בן-אריה בשנת 1869 התארגנה קבוצה בת שבעה חברים , מקרב המשפחות הוותיקות של הישוב הישן , והחליטה לרכוש חלקת אדמה מחוץ לחומות כדי להקים שכונה חדשה . השכונה נקראה "נחלת שבעה , " כמספר חברי קבוצת המייסדים . הקמת השכונה בתקופה זו דווקא , היתה חלק מתהליך כולל של "יציאה מחוץ לחומות , " עם גבור תנאי הבטחון , שלא פסח גם על בני העדות האחרות . ייסוד השכונה החדשה קשור גם למגפת הכולירה בירושלים , 1866-ב שפגעה קשות בקהילה היהודית שבעיר . העובדה שמתיישבי משכנות שאננים לא נפגעו במגפה , תרמה לרעיון היציאה מהעיר העתיקה . זאת ועוד , לירושלים הגיעו ערבים רבים מעבר הירדן , שם פרצה המגפה תחילה , והם הוסיפו לדוחק ולסכנת ההידבקות במחלה . בעקבות הביקוש הגובר לדירות החלו הערבים "בעלי החצרות" מעלים את שכר הדירה , והיהודים נאלצו לנסות למצוא פתרונות דיור מחוץ לחומות . רכישת הקרקע על-ידי יהודים באותה תקופה היתה כרוכה בקשיים מרובים . שטח הקרקע שהשתרע על 24 , 000-כ אמות רבועות , נתחם בדרך יפו מצפון ובבית הקברות המוסלמי מדרום . הקרבה לדרך יפו ולבנייני מגרש הרוסים , שהוקמו חמש שנים קודם לכן , תרמו לתחושת הבט...
אל הספר