הסולטאנות האיובית של הבניאס, 1247-1226

נתן שור האימפריה האיובית חולקה תחילה בין בניו של צלאח א דין , לשלושה חלקים עיקריים , ולאחר מכן שוב חולקה באופן דומה בין בניו של אחיו אל עאדל . כך נוצרו שלוש הממלכות האיוביות העיקריות , של קהיר , דמשק וחלב . אך לצידן נתקיימו גם נסיכויות קטנות יותר , הסולטאנות של בעל בק ( החל מ ( 1214 / 15 בבקעת הלבנון ; של בוצרה בחוראן ; של כרך בעבר הירדן ושל בניאס , שאף הם נשלטו בידי נסיכים איובים . הסולטאן הראשון והחשוב ביותר של בניאס היה אל עזיז עות'מאן , אף הוא אחד מבניו הרבים של אל עאדל . הנסיכות ניתנה לו בידי אחיו , אל מועיטם עיסא , סולטאן דמשק ( הוא השליט האיובי שציווה להרוס את חומות ירושלים ; והוראתו הוצאה לפועל בידי אל עזיז עות'מאן . ( זה האחרון קיבל מאחיו את אזור הבניאס כתחום שלטון פיאודלי " ) איקטע ( " בשנת . 1218 ב 1226 הוא החל מכנה את עצמו בשם "סולטאן בניאס . " סמל למעמדו העצמאי למחצה היתה הקמתה של קלעת נמרוד ( או קלעת א צוביבה , ( שאת בניינה יש לתארך כנראה לשנים . 1230 — 1228 במקום נתגלו כתובות של אל עזיז עות'מאן מאותן שנים . מתאורי הקרבות על בניאס במאה הי"ב עולה , כי המצודה הנזכרת בהם ה...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל