משה הרטל בשוליו הדרום מערביים של החרמון נובע מעיין הבניאס — ממקורותיו החשובים של הירדן . המעיין נובע לרגלי מצוק סלע מרשים , ובו מערה גדולה ששפעה מים בימי קדם ( מלח' א , כא , ג . ( המעיין עטור בחורשות ובצמחיה עשירה . השילוב של שפע המים , הנוף הסלעי , המערה והצמחיה העבותה יוצרים כאן את אחד ממראות הנוף המרשימים ביותר בארץ . האתר שכן על דרך חשובה שירדה מדמשק אל חוף הים בצידון , ובסביבתו השתרעו קרקעות פוריות ונוחות לעיבוד . מפתיע על כן שהמקום לא היה מיושב בתקופות הקדומות . שרידים מתקופת המקרא נתגלו בעמק החולה , בסמוך לבניאס , בעיקר בתל דן , ואף בשולי הגבעות שמדרום וממזרח לבניאס . אתרים מתקופת הברונזה הקדומה נמצאו ליד זעורה ועין קיניה . שרידים מתקופת הברזל נמצאו בתל עזזיאת ובתל פחר . ואולם , בשטח הבניאס עצמו לא נתגלתה כל עדות לישוב בתקופות קדומות . יתכן שהגורם לכך הוא שפע המים שיצר ביצות והיקשה על יישוב המקום . לראשונה נזכרת בניאס בתיאור הקרב בין צבאות הסלווקים לתלמיים , שנערך בשנת 200 לפסה"נ ב"פניאון אשר בקוילה סוריה" ( פוליביוס טז 8 ו . ( 19— בעקבות נצחונם של הסלווקים עברה הארץ לידיהם . אם...
אל הספר