אריה יצחקו מאז חתימת הסכם שביתת הנשק לאחר מלחמת השחרור השקיע הצבא הסורי משאבים רבים בביצור רמת הגולן . הגבול שנמשך לאורך 77 ק"מ מרמת הבניאס בצפון ועד אל חמה בדרום , עבר רובו ככולו למרגלות רכס הגולן . הרמה התנשאה כחומה בצורה ומאיימת מעל לישובים העברים למרגלותיה ושלטה עליהם ללא מיצרים ( להוציא קטע אחד בגזרת כפר הנשיא — אלמגור . ( הסורים החזיקו בגולן כ 15 , 000 חיילים , שריון רב וארטילריה מסוגים שונים , שסיכנו את ישובי הגליל . יתרונם של הסורים בשליטה הטופוגרפית ובעוצמת האש , נוצל עד תום להתגרויות אין ספור . כבר בתחילת שנות ה 50 ניסו הסורים למנוע מישראל את עיבוד החלקות שבאזורים המפורזים , את הדייג והשייט בצפון מזרח הכנרת , והפגיזו לא אחת את ישובי הגליל . זכורה במיוחד ההפגזה הכבדה ב , 6 . 11 . 58 שזכתה לכינוי "הפגזת האלף- וזאת משום שתוך שעתיים ירו הסורים אלף פגזים על ישובי בקעת החולה וגרמו להם נזקים כבדים . התקריות החמירו בשנות ה , 60 כאשר ניגשה סוריה להטיית מקורות הירדן , וצה"ל ניסה לסכל את הדבר " ) המלחמה על המים . ( " בתקופה זו הקפידה ישראל לממש את ריבונותה באזורים המפורזים r החריש ...
אל הספר