בכל בית ערבי נזהה את ה"כורסי ערבי , " הוא השרפרף הנמוך שמושבו קלוע במחלפות סוף . שרפרף זה הוא גם מסימניו הבולטים של בית הקפה הכפרי ( אך הוא משמש גם את הבאים בימים לצורך ישיבה בעת נעילת נעליים . ( יצרני שרפרפים רבים היו בעבר , כמעט בכל כפר . היום הצטמצם מספרם מאד . כולם ( למעט אחד ) בגיל מכובד , בבחינת דור אחרון לבעלי מלאכת הקליעה . שלד השרפרף אינו החלק החשוב לענייננו , והיום בדרך כלל קונים אותו , אם כי פה ושם ימצאו עוד כאלו המייצרים אותו מעץ , כמו , למשל , יע'וב בעבלין , שאת שרפרפיו הוא מקציע מעצי אורן מהקק"ל . לגבי דידם של הכפריים אין הבדל גדול בין שרפרף עץ לשרפרף מתכת . כך , למשל , עולה מספר שרפרפי המתכת לאחרונה , למגינת ליבם של המטיילים חובבי הפולקלור העסלי ... עוול נוסף הוא השימוש הגובר בסרטי פלסטיק צבעוניים . בשל הקושי בהשגת הסוף , "מתפשרים '' היצרנים על סרטי הפלסטיק . הללו , כשאר המוצרים במגזר הערבי , נקנים בג'נין ובנותיה במחיר מצחיק . את השזירה והקליעה עושה היצרן בביתו . ועדיין ה"כורסי" הוא אותו הכורסי , וה"ערבי" ( מלעיל ) הוא אותו הערבי ( והים אותו ים . ( יש לזכור , כי מדובר כא...
אל הספר