על סיפו של עמק בית נטופה , בסמוך לכביש הראשי העולה מצומת גולני צפונה , מתגוררת משפחת אבו שפא לבית שבט הנג'דאת . השבט מרוכז כולו בסמוך לכפר הפלאחים בועינה , כשמעליו , מצפון , מתנשא הר טורען . על שבט זה כבר שוררנו כשדיברנו על אבו עיסא ואבו נאג'י , "אנשי הסוסים , " המתמחים בקליעת אביזרי הרכיבה . לבני הנג'דאת כמעט ואין "פזורה" כמו לשאר שבטי הבדווים בצפון , שם הם מתגוררים ותו לא . אך בכל זאת , ישנם כמה "מוצבי חוץ , " ואחד מהם הוא הפחון של אבו שפא . משכימי הקום החולפים בכביש יבחינו , כי בבוקר מוקדם , מעט אחרי הזריחה , חובצת אום שפא את הסמנה ( החמאה יקרת המציאות ) והשנינה ( החלב החמוץ . ( לפעילות החביצה שני סימני היכר הניבטים למרחוק . על גבי משולש כלונסאות ( דרייפוס ( ... תלויה השיקווה ( המח בצה ) ואום שפא לבושה ב"שורש" ( השמלה הבדווית השחורה המסורתית המפוספסת מתחת ) וראשה עטור ב"מלפע" ( כיסוי הראש , ( עומדת ליד הפחון ומטלטלת את השיקווה בקצב . לא כנדנוד עדין של תינוק בעריסה , אלא טלטול ועצירה וחוזר חלילה , כאשר בתוך השיקווה משתולל החלב , ושב כגל אחד בעת הבלימה . הסימן האחר הוא שורה של כלי רכ...
אל הספר