פירות העמל הרב שמשקיע הפלאח במשך כל השנה , תלויים בגשמים בעיתם . כאשר ננעלים שערי השמים , הוא פונה לעזרת הקדוש המקומי ושוטח את תחינתו לפניו , כדי לזכות במחילה על עוונותיו שעוררו את זעמו של היושב במרומים . שגורה האימרה : " בשל חוסר אמונתנו , הפך החורף לקיץ . " כאשר מחמיר מצב השדות , מתכנסים התושבים - נשים , זקנים וטף - ועורכים תהלוכה מסביב לכפר . אחר כך נפגשים ליד הקבר הקדוש החשוב ביותר בכפר , ומקיפים אותו תוך תפילה ; יש שנכנסים פנימה ,
אל הספר