סואעד מוחמד יוסף התפיסה הדתית של הבדווים לא תמיד עולה בקנה אחד עם דת האסלאם הנורמטיבית . מאז תקופת הג'אהליה - התקופה הטרום אסלאמית , לא שינו הבדווים בהרבה את תפיסתם הדתית המעוגנת בהוויית המדבר . הבדווים חשופים לפגעי הטבע ונתונים לחסדיו . כדי להתמודד עם מציאות זו הם גיבשו עולם מושגים ואמונות שיסייעו במצוקתם ויעניקו להם תחושת בטחון . ההתמודדות עם קשיי המדבר מצריכה דמיון רב וכושר אלתור . עליהם למצוא דרכים לפייס את האל ולהטותו לצידם . אללה תופס אמנם מקום חשוב באמונתם , אך אין הוא הגורם היחיד . כתושבי המדבר , הם שמים את מבטחם בקדוש המקומי , שסביבו נוצר מיתוס של קדושה וכוח . ככל שהקבר מרכזי יותר והפעילות סביבו רבה יותר , האמונה בכוחו מתפשטת למקומות מרוחקים יותר . הבדווים מאמינים שרוחו של הקדוש מרחפת מעל הקבר לאחר מותו , ורואים בכך הוכחה שביכולתו לשמש עבורם מעין מליץ יושר . יש הסבורים , שהקדוש נותר חי בקברו , והוא קרוב לאללה אף יותר משהיה בחייו , כיוון שנשמתו שוב אינה טרודה בהבלי העולם הזה , כנאמר : "הקדוש הוא כמו חרב בנדנה , לא ישלף אלא לאחר מותו" ( אל דומי , מג'לת אל אסלאם , 1934 מובא אצל ג...
אל הספר