ידיעותינו על נבי רובין וסביבתו בתקופה הממלוכית ובתקופה העות'מאנית הן מועטות ביותר , ורובן מאוחרות . בחגיגות נבי רובין , שאופיין היה דתי קנאי , השתתפו גברים בלבד אך בתקופת המנדט הן הפכו לחגיגות עממיות שגם נשים וילדים נטלו בהן חלק . החגיגות התקיימו מדי שנה בסוף הקיץ , בחודשים אוגוסט ספטמבר ( כנעאן , , 1927 . ( 215 היתה זו אחת מצורות הביטוי של חגיגות סוף עונת הקציר והדיש של הפלאחים הערבים . לעתים חגגו בנבי רובין גם לפני תום עונת הגורן ( אביצור , תשל"ג , . ( 212 העליה ההמונית לקבר ( הנקראת "מואסם ( " בנבי רובין , היתה השניה בגודלה ובחשיבותה בארץ ישראל לאחר זו של נבי מוסה . השיירות העיקריות יצאו מן הערים הגדולות רמלה , לוד , יפו , עזה והכפרים מסביב . ביפו התאספו המוני ערבים במסגד " ג'מע אלמחמודיה . " ביום השישי בשעות הצהריים עברו החוגגים ברחובות העיר , מהם רכובים על גמלים המקושטים בפעמונים . לפי כנעאן , הגיע מספר הנאספים עד שלושים אלף איש ( כנעאן , . ( 216 , 1927 אביצור נקב במספר של ארבעים אלף חוגגים בראשית המאה העשרים ( אביצור , תשל"ג , 42 ל . ( החוגגים היו מבלים סביב קברו של נבי רובין זמן...
אל הספר