נתן שור מקובל לראות ב"ישוב החדש" אלמנט יצרני , שמילא תפקיד מרכזי בהקמת מדינת ישראל . תושבי המדינה - פרט למגזר החרדי - נחשבים לממשיכי דרכו של ישוב חדש זה , ונודעת לו חשיבות רבה בהיסטוריוגרפיה חישובית . בניגוד לו עומד כביכול ה"ישוב הישן , " שקדם לתנועה הציונית , שהתבסס על כספי החלוקה ותפקידו בהקמת הבית הלאומי - לפי הדעה 1 המקובלת - היה שולי בלבד . קיים הבדל ברור באופיו של הישוב החדש לעומת הישוב הישן . הוא לא היה אמנם מונוליטי ורבו בו הגוונים השונים . עם זאת היו בו קווי-אופי אחידים במנהגים , בהשקפות עולם , ביחס לעבודה ולדת ופו . ' אלה לא התגבשו בעקבות ויכוחים אידיאולוגיים וניתן להבחין בהם עוד לפני ראשית התנועה הציונית בקהילה היהודית ביפו . ניתן לעקוב בשנים 1890-1835 אחרי התגבשותה של חברה יהודית שהיו בה כבר רבים מסממניו של הישוב החדש , עוד בטרם רווח השימוש בכינוי זה . על השוני שבין הישוב היהודי ביפו לישוב הישן שבארבע ערי הקודש עמד כבר יעקב ספיר 2 בשנת : 1865 " בשאר ערי אה"ק , כל איש כיהודי , כישמעאלי , כנוצרי , קודר יתהלך ופניו כפני ידוע חולי ; בעיר יפו , גם קול ההמון עלז ושלו . בעה"ק ירוש...
אל הספר