מודלים התיישבותיים בדרום השרון בעת העתיקה

ישראל רול ואיתן איילון מבוא המחקר הארכיאולוגי והגיאוגרפי-היסטורי של דרוס השרון ואתריו נמשך כבר למעלה ממאה שנים , מאז נסקר האזור בידי גרין ואנשי קרן המחקר הבריטית - ועד ימינו . פעילות זו הגיעה לשיאה לאחר קום המדינה , בעת שבוצעו חפירות באתרים הגדולים 1 ובחלק מהישובים הקטנים , הן בחפירות יזומות ושיטתיות והן בחפירות הצלה . במקביל נערך סקר ארכיאולוגי שיטתי באזור . ממצאי החפירות והסקרים מאפשרים להציג ולנתח את הדגם ההתיישבותי של דרום השרון בשתי תקופות מוגדרות : בתקופה הפרסית , בה התקיים מערך ישוב מצומצם , ובתקופה הביזאנטית , שבה המערך חישובי הגיע לשיאו . מהמחקר המודרני העוסק בהתאמת האדם לסביבתו עולה , שדפוסי ההתיישבות הנקבעים על-פי מבנה השטח , הרמה הטכנולוגית והתרבותית וכללי הפעילות וההתנהגות , לא השתנו באופן מהותי מאזור לאזור ומתקופה לתקופה . מבנה השטח דרום השרון משתרע מהירקון בדרום ועד לנחל פולג בצפון , ומשולי הרי שומרון במזרח עד הים במערב . במרחב זה ניתן להבחין ביחידות נוף אחדות המשתרעות לאור-3 כו , במקביל לחוף הים : * החוף , הכולל שלושה רכסי כורכר וביניהם שני עמקים צרים שאדמתם אדמת סחף . ...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל