ריכב רובין בתקופה הביזנטית , במאות ה 7-4 לסה"נ , הגיעה הפריחה היישובית והחקלאית בנגב לשיא שלא היה כדוגמתו . מערכת יישובית שכללה ערים , כפרים , חוות ומערכות מים וחקלאות התפרסה על פני המרחב שבין מישור הרוחות בדרום וחלוצה בצפון , ובין ממשית ועבדת במזרח וניצנה במערב . מרכיבי המערכת היישובית 2 ותולדותיה נחקרו על ידי ארכיאולוגים והיסטוריונים והמערכות החקלאיות נחקרו 3 מן ההיבטים הבוטניים , החקלאיים , ההידרולוגיים והמורפולוגיים . תפיסתנו את היישוב בנגב בתקופה הביזנטית כמבוסס במידה רבה על חקלאות המותאמת לתנאי הסובב המדברי , מחייבת אותנו להתייחס לשאלת האקלים בנגב בתקופה הנידונה . זאת , משום שחקלאות מדברית תלויה בכמות המשקעים ובמשטר הגשמים . לפיכך , שינוי אקלים , אם אמנם התרחש , יכול היה להשפיע במידה רבה על תולדות היישוב , החקלאות ופריסתם בנגב , ועל הבנתנו את התהליך היישובי . ממחקרי אקלים העבר עולה , שיש ראיות רבות לשינויים או לתנודות אק לימיות בטווחי זמן שונים ובכלל זה גם בתקופות היסטוריות . שינויים אלה יכולים 4 להתבטא בדרגת היובש ( או הלחות ) ובדרגת החום . ביחס לנגב , האפשרות שאקלים נוח יותר ב...
אל הספר